סיכום

סיכום עבודה:

בעבודה שלי ניסיתי לבדוק את הפערים בסיקור בין אתרי חדשות ישראליים לאתרי חדשות בינלאומיים במלחמת חרבות ברזל. ניסיתי לגלות את ההבדלים ע"י בדיקה במשך חמישה ימים שבהם נכנסתי בכל ערב בשעה קבועה לארבעה אתרי חדשות, 2 ישראליים (וינט ווואלה) ושני אתרי חדשות בינלאומיים (BBC וCNN), בחרתי את הכתבות המכוונות למלחמה שקוראת בישראל וכך היה לי את היכולת להשוות בין סיקור ישראלי לסיקור בינלאומי.

אכן אחרי החקר שעשיתי לעבודה וסידרתי את כל החומרים שהשגתי, יצרתי השוואה ובא רואים הבדלים משמעותיים בסיקור הישראלי לסיקור הבינלאומי. לדוגמא: בסיקור הבינלאומי באופן גורף יש תמיד התייחסות לתושבים הנפגעים מישראל (תושבי עזה/לבנון) וכמובן רק כצד חסר ישע אשר נפגע בעל כורחו. בנוסף ההתייחסות לפעולות צה"ל במלחמה כמעט תמיד שלילי ואינו מפוקח. לעומת זאת אפשר לראות בסיקור הישראלי שכמעט ואין התייחסות לציבור ה"נפגע" ושפעולות צה"ל חיוביות, מפוקחות ומקדמות את המלחמה. דבר נוסף ששמתי לב הוא שהסיקור הישראלי נורא בטוח בעצמו ובדעותיו הכתבות נכתבות בצורה חד משמעית ווודאית. אך הסיקור של האתרים הבינלאומיים נכתבים תמיד בצורה שמעבירה לקוראים שעמדתו אינה בטוחה ואינה וודאית - עמדה שמפקפקת במידע שאנו מפרסמים בנוגע לפעולות שליליות ש

של אויבנו אך כאשר מדובר בפעולות צבאיות שלנו נגדם המידע מדויק וספציפי וכמובן שלילי.

לדעתי ממצאי החקר שלי מעבירים מסר ברור, ולצערנו קהל הקוראים לא רואים את הפערים שבין הסיקורים. ולכן הקוראים הבינלאומיים נוקטים עמדה במלחמה ע"י הכתבות שלצערנו לרוב לא לטובתינו ואף לעיתים נגדינו, וכך בעצם מושרשת האנטישמיות. המאמר הראשון שסיכמתי (דעת קהל בעולם כלפי ישראל: ניתוח אמפירי והשוואתי) מראה בדיוק את טענתי- הגישה של המדינה כלפי חוץ משפיעה על דעת קהל של תושביה ולכן כאשר כתבות באתרי חדשות מוכרים וידועים אשר יש לכתבותיהן מיליוני צפיות השפעה מטורפת.

המאמר השני שלי (אחד הימים היותר עקובים מדם: ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה)

עושה השוואה דומה לשלי רק שהוא מסקר אירוע ספציפי בעשרה אתרי חדשות (אתר אחד ישראלי) והמלצתו דומה לשלי - קריאה באתר חדשות אחד לא מספיקה כלל מכיוון שכל אתר חדשות מציג אותם אירועים אך באור שונה לחלוטין, כל אחד יכול לקחת אותו אירוע ושקף אותה בצורה שונה לחלוטין ע"י צורת הכתיבה והתייחסות לגורמים שונים. בנוסף אפשר לראות שיש גלובליזציה ומידע אכן עובר בקלות מישראל לשאר העולם אך הצגתו מחדש בחדשות הבינלאומיות מוצג בצורה שונה, ומידע רב מהמלחמה עובר לעולם בצורה לא מצונזרת או לא נכונה וזה פוגע ההסברה הישראלית.

לאורך העבודה שלי השתמשתי בכמה מיומנויות תקשורת ובינהם, היכולת שלי לפנח את המידע שאני קוראת- הכתבות שמתמשתי לצורך החקר. לאחר ביצוע החקר הייתי צריכה לפענח כל כתבה בנוגע לשאלות מסרק שבחרתי ואיזה מסקנות אני יכולה להסיק מתוכם. הקריאה המדוקדקת ושימת לב לפרטים שנראים לא קריטיים אך מסמלים הרבה, לאחר קריאה ביקורתית של הכתבות אפשר למצוא דברים שיכולים להתפספס בקלות בקריאה ראשונית לדוגמא: ניסוחים שנכתבים בצורה מסוימת - "ישראל מפרסמת סרטון המראה לכאורה את מנהיג חמאס סינוואר במנהרה מתחת לחאן יונס", הכותרת הראשית שציינתי נראת ממבט ראשוני כותרת רגילה שמעבירה מסר פשוט - ישראל פירסמה סרטון של סינוואר, אך הניסוח פה אחרי מבט נוסף מביע הרבה כי הם הוסיפו פה מילה שמשנה את כוונותיהם: "לכאורה" - המילה הזאת מסמלת חוסר אמון במידע שישראל מייצגת, וזה ממש ניקטת עמדה בסכסוך.

לכן מעתה כאשר אקרא כתבות שונות אשים לב לפרטים הקטנים שמעבירים מסר רב.

בעבודתי הכרתי בשונות שבין אתרי החדשות כל אתר חדשות מביע עמדה מסוימת, וכעת אני מכירה אתרים בינלאומיים ואת עמדתם בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטני. בנוסף למדתי לאסוף מידע ע"י מאמרים, כמעט אף פעם מאמר לא יגע בנושא המדויק בו אעבוד אך אפשר להבין המון מסרים ע"י מאמרים הקשורים לנושא שלי בצורה מסוימת, ולכן למדתי בעבודה זו גם להבין מסרים עקפיים ולא רק מסרים שברורים לעין. 

הדילמה האישית שלי היא - מאיזה אתר חדשות אצרוך את המידע שלי אודות המלחמה בישראל.

מצד אחד הייתי רוצה לצרוך דווקא מאתרים בינלאומיים:

רווח: אני אקבל תמונה כוללת וחיצונית של המלחמה, ולא תמונה בעלת עמדה פוליטית משמעותית כמו בחדשות בישראל שבהם הסיטואציה עצמה קוראת. באתרי החדשות הבינלאומיים יש ניטרליות (אמור להיות) כגורם לא שותף ללחימה וכך אפשר להבין את הסיטואציה בעמדה ללא דעה. בנוסף אני אקבל מידע על שני צידי המלחמה הישראלי והפלסטיני.

הפסד: למבט על על המלחמה יש כמובן גם מינוסים כי בסופו של דבר ישנם דברים שקריטים לי בתור קורא שדווקא הכותב שנמצא במבט גלובלי לא מרגיש צורך לציין בכתבה, וכך מתפספסים דברים. הכתבה נכתבת גם בלי כל המידע שיש לישראל וגם זה מינוס כי אני לא מקבלת את כל המידע הנחוץ לי.

מצד שני הייתי רוצה לצרוך מידע מאתרים ישראלים:

רווח: מהכתבות הישראליות אני מקבלת מידע רב , מפורט ומוסבר בנוגע למלחמה כי בלחימה קוראת בישראל וזה מה שמעסיק את החדשות בלי סוף, ולכן יש המון כתבות בנוגע לכל דבר שקורה ואין אירועים מהלחימה שלא מסוקרים.

הפסד: אני לא מקבלת עמדה כללית ונטרלית, התקשורת הישראלית נוקטת עמדה ברורה ולא מציגה את הצד השני במלחמה - ישראל מוצגת תמיד כהצודקת, מנצחת ומובילה. וכמעט אין יחס לתרחישי המלחמה הקורים בצד השני, ולמרות המידע הרב שנמצא בתקשורת הישראלי יש גם מידע רב שישראל מחילה לצנזר ממנו הקוראים.

לאור הצדדים השונים שהצגתי החלטתי שאני מעדיפה לצרוך מידע על המלחמה בישראל ע"י האתרים הישראליים כי בסוף המידע שאני מקבלת מאתרים אלו הוא כנראה מה שנכון לי הקוראת לקבל, והמידע שלא ניתן לי (מצונזר) כנראה באמת אין צורך שאדע אותו, הגיוני המידע המצונזר יכול לפגוע בלאומיות של העם או ברוח הקרב שלנו, ולכן אני מאמינה שהתקשורת עושה עבודה קשה וחשובה כדי שהמידע הנכון יגיע אלינו. ובסוף מי שנמצא בשטח בצורה המקיפה ביותר הוא זה שיודע לתת את המידע הנכון ואמיתי ביותר.