רקע תאורטי

שם המאמר הראשון: דעת קהל בעולם כלפי ישראל: ניתוח אמפירי והשוואתי

סיכום מאמר 1:

מאמר זה בוחן את דעת הקהל בעולם כלפי ישראל בשני תחומים, האחד זה איך דעות פוליטיות נוצרות. והשני זה איך הגישה של המדינה כלפי חוץ משפיעה על דעת קהל של תושביה.

המרכיב החשוב ביותר להגדרת ארגון חברתי אנושי הוא דת, ולכן אפשר לצפות כי גם דעת קהל בנוגע לסכסוך בין מדינות זרות תתפלג לפי קווים של זהות דתית, ואפשר לראות שהציבור במדינות שבהן יש שיעור גבוה של מוסלמים ייטה להזדהות עם בני דתם בסכסוך – הצד הפלסטיני.

על מנת להעריך דעת קהל כלפי ישראל המאמר מסתמך על נתוני הסקר הבינלאומי שערך מכון פיו בשנת 2007 הסקר נערך ב 45- מדינות והשתתפו בו מאות עד אלפי משיבים בכל מדינה בהתאם לגודלה. במסגרת הסקר נשאלו שתי שאלות הנוגעות לישראל :

שאלה :1 "בנוגע לסכסוך בין ישראל לפלסטינים, עם איזה צד אתה מזדהה יותר "?

שאלה :2 "מי יותר אשם בכך שאין לפלסטינים מדינה משלהם – ישראל או הפלסטינים עצמם "?

תוצאות הסקר הראו כמה דברים:

ניכרת התפלגות רחבה של מידת התמיכה בישראל, מאחוזים נמוכים מאוד ואף אפסיים עד לעשרות אחוזי תמיכה.
מספר המדינות שבהן רוב המשיבים הביעו דעה ניטרלית גדול ממספר המדינות שבהן אחד הצדדים זכה לתמיכת רוב המשיבים.
ברוב המקרים בהם ניכרת העדפה ברורה לצד מסוים הצד הפלסטיני הוא המועדף.
ברוב המדינות ההזדהות והטלת האשמה היו במתאם הפוך (המשיבים נוטים להזדהות עם צד מסוים ולהאשים את הצד הנגדי).
חלק גדול מהמשיבים הזדהו עם פלסטינים אך הטלת האשמה התחלקה כמעט שווה בשווה בין הצדדים.

ניתן לראות שאין תשובה חד משמעית ולכן כותב במאמר החליט לשכלל את תוצאות החקר והגיע לכך שנמצאת התאמה חזקה בין שיעור המוסלמים במדינה לבין הדעות כלפי ישראל. על מנת להתחשב באפשרות כי זוהי השפעת המדינות שבהן דת האסלאם דומיננטית, התוצאות חושבו שוב ללא מדינות שבהן למעלה מ-50% מהתושבים מוסלמים, אך גם בתוצאות הללו ניכרת התאמה חזקה בין שיעור המוסלמים לבין הזדהות עם הפלסטינים לבין הטלת האשמה על ישראל. תוצאה זו מצביעה על המרכזיות של זהות דתית בקביעת היחס הממוצע במדינה כלפי ישראל בהסתכלות גלובלית, השפעה זו של זהות דתית ניכרת במיוחד בקרב מדינות מזרח אסיה המוסלמיות, אשר מחזיקות בדעות שליליות ביחס לישראל על אף הריחוק הגיאוגרפי והיעדר קשר אתני לסכסוך (כמו שיש למדינות ערב המוסלמיות). כמו כן, העובדה כי תוצאה זו התקבלה אף בתוצאות מצומצמות מראה כי למוסלמים יש השפעה גם בתור מיעוט. ואולם, אין זה ברור אם מיעוט זה משפיע על הדעות של קהילות דתיות אחרות או פשוט מוריד את הממוצע המדינתי בשל נטייה להעדיף צד אחד.

למחקר הזה יש כמה השלכות אפשריות בעלות חשיבות על מדיניות החוץ הישראלית. כותב המאמר מציג את החשיבות: "ראשית, העובדה כי בארה"ב ניכרת תמיכה בישראל (ההזדהות 61%) וזה מצביעה על תשתית איתנה להמשך "יחסים מיוחדים" ולתמיכה החשובה ביותר לישראל, שהיא גם המעצמה העולמית הדומיננטית."

יש הטוענים כי המדיניות הישראלית היא שגויה ומביאה להרעת היחס כלפי ישראל בעולם , ויש הטוענים כי דעת הקהל מושפעת בעיקר מזהויות ומשלל גורמים נוספים. אמנם ברור כי למדיניות יש השפעה, אולם התוצאות של ניתוח זה מראות כי כוחה של טענה זו להסביר את הדעות כלפי ישראל מוגבל.

מנהיגים פוליטיים מבינים היום יותר מאי פעם את חשיבות דעת הקהל , מבית ומחוץ, לפעולותיהם. גם מנהיגים ישראלים זקוקים להבנה של דעת הקהל בעולם כאשר הם ניגשים לשולחן הדיונים ולקביעת מדיניות. מאמר זה מתחיל לנתח את הנושא , שעד כה נעדר התייחסות אמפירית מחוץ לארה"ב. מבין התיאוריות השונות שנבחנו ניכר כי שיקולים של זהות דתית תופסים מקום מרכזי בגיבוש דעות כלפי ישראל בעולם , ובמובן זה הגישה מדגישה את השפעת הזהות הוכיחה את עצמה כרלוונטית מאשר יותר הגישות הקלאסיות האחרות .מחקר זה מניח תשתית שיש להמשיך לבנות עליה, השיטה של חישוב ממוצע מדינתי מאבדת מידע רב הנוגע ל גיוון הפנים-מדינתי. נוסף לכך, היא אינה מתייחסת לשיקולים נוספים של השפעות שנמצאות רק ברמת הפרט , כגון אידיאולוגיה פוליטית, דת, זהויות נוספות כגון נצרות והינדואיזם וכן מעמד חברתי-כלכלי; והמחקר אינו מתייחס לשינויים בדעות לאורך זמן. כותב המאמר מוסיף "כמו כן יש מקום לבחון רבדים נוספים של הסוגיה באמצעות ניתוח איכותני של השיח הבין לאומי הנוגע לישראל."

שם המאמר השני: אחד הימים היותר עקובים מדם: ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה.

סיכום מאמר 2:

מאמר זה מנתח דיווחי חדשות טלוויזיוניים מחמש ארצות, שסיקרו תקרית שהתרחשה בכפר נחלין במהלך האינתיפאדה אפריל 1989. הכותב מנסה להראות ייצוגים " פתוחים" או "סגורים" של התקרית - חדשות פתוחות הן חדשות אובייקטיביות, העיתונאי לא מביע את דעתו, זו עבודה עיתונאית הנכונה וכך צריך לפעול.

חדשות סגורות - חדשות שהעיתונאי מביע את דעתו. אין מקום לחשיבה ולהחלטה של הנמען.

והכותב מתייחס לשלושה היבטים- האם הסיפור מאוזן, עובדתי או ניטרלי (היתכן יותר מאחד).

מן ניתוח עולה שהסיפורים בטלוויזיה הישראלית וברשת הטלוויזיה האמריקנית CBS הם "סגורים" יחסית, במקרה הישראלי הסיפור "מתגונן" ואילו ה-CBS הוא "מתקיף".

המאמר נכתב בתקופת האינתיפאדה, הכותב מתאר שהתקשורת הבינלאומית מסקרת אותה מאז התחלתה, ברמות שונות של אינטנסיביות. אחד רגעי השיא קרה ב-13 באפריל, 17 חודשים מאז פרוץ האינתיפאדה, כאשר יחידה של משמר הגבול נכנסה בשעת הבוקר המוקדמת לכפר נחלין ליד בית-לחם, כדי לבצע מעצרים של תושבי הכפר החשודים בפעילות באינתיפאדה. בין הצבא לבין תושבי הכפר התפתחה התנגשות אלימה, שבמהלכה נהרגו חמישה פלשתינים, ונפצעו רבים.

מאמר זה מציג ניתוח השוואתי של האופן שבו דווח אירוע בחדשות הטלוויזיה בחמש מדינות (10 ערוצים):

בריטניה (BBC,ITN)
צרפת (TF1, A2F)
מערב גרמניה (ARD,ZDF)
אמריקה (ABC,CBS,NBC)
ישראל (ערוץ 2 בזמנו היחיד)

כל הסיפורים שנותחו במאמר שודרו ב-13 באפריל, ביום שבו אירעה התקרית.

ככל שהסיפור שסוקר מאוזן,עובדתי וניטרלי כך הוא נראה פתוח יותר ולהיפך.

התיאור של הCBS מציג מציאות אכזרית שישראל וכוחות הצבא שלה הם האחראים העיקריים של התקרית. ובישראל מתואר תקרית לא דרמטית וש"צה"ל בודק את נסיבות המקרה". שאר הערוצים מתארים בדרגות שונות כ"פתוחים" מבחינה אידיאולוגית, אך אף אחד לא נוקט עמדה בצורה מסוימת כל כך כמו ה-CBS והטלוויזיה הישראלית.

לגבי הטלוויזיה של ישראל התקרית המדוברת אלה חדשות מקומיות לכן כצפוי הגישו את הסיפור מאוזן וניטרלי שסגרו באופן שיטתי את הסיפור, ללא רגש וזו בדיוק הדרך שבה ישראל מעדיפה להציג את עצמה בזמנים קשים מעין אלה.

בCBS במגיש לא מתחיל בדיווח מתון ובטוח כמו הטלוויזיה הישראלית, אלא באופן דרמטי שמציג אותנו באור שלילי ועם הרבה מטאפורות ואלמנטים מיתולוגיים לגמרי לדוג: הדיווח נגמר בתמונת חייל ישראלי מגיח מתוך ענן (כנראה של גז מדמיע) שממלא את המסך וממחיש את הביטוי המטפורי, בתוספת של מוזיקה דרמטית.

ניתוח הסיפורים של הטלוויזיה הישראלית ושל CBS מראה את הסגירות שלהם. כעת נתמקד בניתוח שמונת הסיפורים האחרים.

הסיפור של ABC:

סיקור שנמנע מאלמנטים מיתולוגיים חסרי זמן (כמו הCBS). לגבי האיזון הכתב מציג את שני הצדדים במתקפה זו הצד הישראלי והפלסטיני. הסיקור נעשה בזהירות והעיתונאית נוקטת נימת ניטרליות, ובולטת ההימנעות מאמירות שיפוטיות ברורות.

הסיפור של NBC:

סיקור שמתאפיין בקו סיפורי המנסה להגדיר את העובדות שעדיין לא ידועות, הדיווח עושה מאמץ ניכר לספק פרטים בקשר למאורעות בנחלין. כותב המאמר מדגיש: "יש הימנעות ממונחים טעונים והסגנון אינו דחוס, מה שתורם לנטרליות של הכתבה."

הסיפור של BBC:

הדיווח של ה BBC הוא ה"סגור" ביותר מבין שמונת הסיפורים הפתוחים-יחסית. הכתב מפקפק באמינות הגרסה הישראלית. בנוסף המספרים הנקובים בדיווח של ה BBC גדולים יותר מכל השאר (ואכן בסופו של דבר הם אמרו יותר מהמציאות), ולאורך הדיווח ישנם כמה דוגמאות נוספות למידע שקרי, ולכן מעניין לראות שהכתב לא דיווח כלל מזירת האירוע אלא ממשרדי

ה BBC.

הסיפור של ITN:

דיווח קצר, מאוזן ומרוחק, יש התייחסות לעמדה הערבית אך לא הישראלית. הדיווח לא מכיל אלמנטים מיתולוגיים, הוא כתוב בסגנון עובדתי, תמציתי ומדויק. הכתב משתמש בביטוים טעונים אך הוא מייחס אותם מפורשות למקורות ולא של עצמו - ניטרליות שולטת.

הסיפור של TF1:

בפתיח מגישה הכתבת עובדות סטטיסטיות ויבשות על התקרית (הרוגים ופצועים). בחלק העיקרי של הדיווח יש חזרות ואנאפרות באופן מתמשך לדוג: "הנשים מביעות את כעסן..". והדיווח מסיים בחזרה לממד המאוזן והניטרלי של הפתיחה. בנוסף מתייחס בסוף ליום שלמחרת - "יום התפילות" של המוסלמים בהר הבית.

הסיפור של A2F:

דיווח שדומה לדיווח של הערוץ השני הצרפתי מבחינת מבנה. גם פה יש התייחסות למה שיקרה בירושלים יום למחרת, הדיווח כאן יותר מאוזן ופחות דרמטי וישנה עדיפות לסיקור הישראלי.

העובדתיות מודגשת בהבלטת הפרטים הקונקרטיים. שפת הדיווח בדרך כלל סטנדרטית וישנו רק משפט אחד טעון.

סיפורי שלי התחנות המערב-גרמניות (ARD ו-ZDF):

בשני התחנות מוצגות דיווחים קצרים ביותר. בסיפור של ZDF נשמר האיזון בצורה מינימליסטית דרך אזכור הדיווח הפלסטיני והישראלי. בדיווח של ARD קשה לזהות איזון/חוזר איזון - ישנה שורה של אלמנטים עובדתיים ואזכור עקבי ( 399 פלסטינים נהרגו מאשר ישראלית מאז דצמבר 1987). לסיכום, שני הדיווחים קרובים ביותר לקצה "הפתוח" של הרצף, והם מוצגים בסגנון מנותק הסטנדרטי.

כידוע ישנה סכנה בהכללת יתר בכל הנוגע לסיקור תקרית אחת בשרשרת של אירועים מתמשכים (האינתיפאדה) שאינה מייצגת כראוי תמונה כוללת. ולכן כותב המאמר מדייק "מדובר במקרה ממחיש ולאו דווקא מייצג את השונות של הסיקור הטלוויזיוני, אך ייתכן שנוכל להגיע לניתוח חדשות בטלוויזיה באופן כללי." המאמר ממליץ לקרוא את סיפורי החדשות ככלים ליצירת משמעות ולא כמעביר אינפורמציה. המאמר השווה בין 10 דיווחים והדגימה כיצד אותם "נתונים" משמשים ליצירת סיפורים שונים, וזה קורה כי הטלוויזיה רוצה וצריכה להתאים את הסיפורים שהיא מספרת לקהל שלה ולכן הסיפורים נבדלים זה מזה. לסיכום - יש לראות את החדשות כשדה קרב בין הפתוח לסגור ובין המקצועי לרגשי.

סקירה מושגית

המושג/ התיאוריה	שם הזירה	האופן שבו המושג בא לידי ביטוי בזירה שבחרתי
מושג 1 - גלובליזציה - כלל עולמי, תהליך שבו הטכנולוגיה מאפשרת להעברת מידע, סחורות, רעיונות ואנשים בין מדינות ברחבי העולם. זה נעשה בקלות וללא התחשבות בגבולות המדינות. בעבודה שלי אפשר לראות שגלובליזציה מתבטאת בכך שעובר מידע רב אודות המלחמה "חרבות הברזל" בין הערוצים ברחבי העולם, וכמובן הפערים בין המידע שפורסם באתרים השונים במדינות השונות.	זירת החדשות -	הגלובליזציה מושפעת ומשפיעה בכל הזירות, ובפרט בחדשות, זה מבטא בכך שהערוצים יכולים לקבל רעיונות ומידע מהתקשורת הבינלאומית. ובנוסף היתכן שמדינות יסקרו אירועים מעניינים מחוץ לגבולות מדינתם.
	זירת הקליפים -	יוטיוב הוא האתר השני הנצפה ביותר בעולם. זירת הקליפים נותנת הזדמנות לשאול שאלות לגבי טעם מוזיקלי, ממה הוא מושפע, השפעות תרבותיות ועוד. והעולם הוא כפר גלובלי קטן ולתושביו יש סגנון מוזיקלי זהה ועולם משותף של ערכים תרבותיים.
מושג 2 - תפקידי התקשורת - לתקשורת יש חמישה תפקידים בחברה. סיקור הסביבה להעביר מידע על מה שקורה. תיאום לפרש ולהסביר את המידע. המשכיות לחנך את הציבור ולהעביר את המורשת התרבותית בין הדורות. בידור לשמש כאמצעי להפגת מתחים ובריחה מהמציאות עבור הציבור. גיוס לטפח ערכים לאומיים וסולידריות חברתית, במיוחד בתקופות משבר. בעבודה שלי אפשר לראות שאני מסקרת את הפער בתקשורת על המלחמה בחול לארץ, אפשר לראות שהתקשורת בתקופה זו משמשת לצורך- סיקור הסביבה ופירושה, להסביר לנו מה קורה בתקופה זו, וגם לצורך גיוס - לטפח את הערכים של העם שלנו.	זירת הריאליטי	אחד מתפקידי התקשורת הוא לבדר, לשמש כאמצעי הפגת מתחים ובריחה מהמציאות, והריאליטי כאן לצורך זה, לנתק אותנו מהשגרה היומיומית, ולבדר אותנו.
	זירת החדשות	כמה מתפקידי התקשורת קשורים ישירות לחדשות. סיקור הסביבה - תפקיד משמעותי של החדשות הוא לנתב לעם את מה שקורה בארץ ובעולם, לעדכן אותנו במה שקורה. בנוסף תפקיד התיאום גם קורה בעזרת החדשות, הכתבות שמתפרסמות לא רק נותנות מידע אלא גם מפרשות אותו ומסבירות.
מושג 3 - הבניית המציאות - התקשורת אינה משקפת את המציאות אלא בונה תמונה מסוימת של המציאות ובכך גם יוצרת תפיסה שמשפיעה על המציאות. מכיוון שהתקשורת היא הגורם המרכזי שמתווך בינינו לבין המציאות היא מעצבת תמונה שבעניינו נחשבת המציאות. ובהקשר לעבודתי - בסופו של דבר כל אתר חדשות מבנה מציאות מסוימת לצופים שלו. ואני רוצה להראות את הפער שבין התקשורת הבינלאומית לתקשורת הישראלית, שבעצם בונים מציאות שונה.	זירת הפרסומות	מה שמראים לנו בפרסומות, זה ניסיון של הבניית מציאות. לדוג - מראים בפרסומות משפחה של זוג הורים גברים, וכך הם בעצם גורמים לכך שהצופים מקבלים מהפרסומת שזו המשפחה האידיאלית, הנורמלית והטבעית. ופה אפשר להבין שהפרסומות לא מראות מציאות, אלא בונות מציאות שבעיניים נחשבת המציאות.
	רשתות חברתיות מתוך תרבות דיגיטלית	אפשר לראות שכיום האלגוריתם של הרשתות החברתיות, לומד להכיר אותנו, את הדעות שלנו, מה אנחנו אוהבים וגם מה אנחנו לא אוהבים. וכך בעצם בונים לנו מצב שאנו רואים ברשתות החברתיות רק את מה שאנחנו אוהבים ותומכים, ובעצם בונים לנו מציאות, שהדעה שלנו זו הדעה היחידה, וזה גורם לכך שאנו לא מצליחים ליצור שיח מכובד ולשמוע דעות אחרות כי הרשתות יוצרות לנו מציאות שהדעה שלנו זו הדעה היחידה.
מושג 4 - סדר יום - תיאוריה הטוענת שלתקשורת ההמונים השפעה רבה והיא קובעת מהן הסוגיות החשובות שמעסיקות את הציבור, בהן יש לדון או לטפל. ככל שהתקשורת תבליט נושא מסוים על ידי הקדשת יותר מקום, זמן ושטח, כך הוא ייתפס על ידי צרכני התקשורת כחשוב יותר. בעבודה שלי אני בעצם רוצה לשקף את החשיבות של המלחמה לא רק בתקשורת הישראלית אלא גם הבינלאומית. אפשר לראות שהתקשורת הבינלאומית גם מייחסת למלחמה שלנו מקום משמעותי, ונותנת למלחמה שלנו הרבה זמן בסדר יום שלהם.	תקשורת וספורט	בסדר יום התקשורתי בארץ ובעולם בנושא הספורט הוא כמעט תמיד מצווין כספורט גברים, תחרויות וניצחונות בתחום ספורט הגברים ולא הנשים, כמעט לא מדברים על אולימפיאדת הנשים וניצחונן. ובעצם נותנים מקום בסדר יום התקשורתי רק לספורט גברים ולא לספורט נשים.
	זירת הומור וסאטירה	הומור וסאטירה יוצר תוכן בהקשר למה שעומד על הפרק, מה שנמצא בסדר יום. הסאטירה באה לעלות ביקורת ולהצחיק בהקשר לאירועים שקורים בתקשורת, מקרה מצחיק, ויכוח סוער, אירוע מעניין. בנוסף ההומור והסטירה מדבר על נושאי טאבו שעל הפרק.
מושג 5 - חופש הביטוי - הזכות שניתנת לאזרח במדינה דמוקרטית לפרסם ובכך לחלוק עם אחרים, בכתב, בקול או בתמונה את מחשבותיו, עמדותיו ורגשותיו באופן חופשי ומבלי שיוטלו על כך הגבלות שרירותיות. חופש הביטוי הוא עקרון משלים ל"זכות הציבור לדעת" = חופש המידע: זכותו של כל האזרח במדינה דמוקרטית לבטא דעות ולהפיץ מידע וגם לקבל מידע המצוי בידי הממשל ואצל אזרחים אחרים, והנוגע לפעולותיהם. בעבודה שלי ארצה לחקור ולהראות שאתרי החדשות הישראלים מצנזרת הרבה מידע בתקופה זו של המלחמה, ואנו רואים זאת בהתאם לפער במידע המפורסם באתרי החדשות הבינלאומיים בנוגע למלחמה.	זירת תרבות דיגיטלית	חופש הביטוי מתבטא המון ברשתות החברתיות, עצם רשתות החברתיות הוא היכולת של כל אדם להעלות פוסטים או להגיב על פוסטים כמעט ללא הגבלה על חופש הביטוי, וזה קורה ע"י בעלת תמונות, תכנים שבהם תומכים ועוד. חופש הביטוי הכרחי במדינה דמוקרטית אך יש לנקוט זהירות ברשתות החברתיות כדי שזכויות הפרט לא יפגעו.
	זירת הומור וסטירה	הומור וסטירה מתקיימים לרוב ע"י חופש הביטוי, אנשים מעניין אותם לשמוע דווקא את הדברים שמותחים ביקורת, ודרך הומור וסטירה אפשר לעשות המון שעשוע על כל נושא גם נושאים שלא מדברים עליהם בדרך כלל (טאבו). במקומות בהם אין דמוקרטיה אין הבעל ביקורת על השלטון ומה שממ שחשוב במדינות דמוקרטיות. השעשוע מקליל אך עם זאת חושף.